מולו-קן הוא הבן הבכור במשפחתו. הוא נולד על אדמת אביו, שהיתה בבעלות משפחתו המורחבת מספר דורות. אביו ודודו לימדו אותו את העבודות השונות שיועדו לגברים. בגיל שש כבר יצא לרעות צאן לבדו ובגיל 11 החל לעסוק בחקלאות. הוא מתאר את הנופים, הצמחייה ואת צורת ההתיישבות האופיינית לאזור מגוריו. בכפר צמחו עצי אשחר, עצי קפה ועוד. מולו-קן עסק במספר עבודות עליהן הוא מספר בהרחבה: רעיית צאן ובקר, חריש, חליבת פרות ועוד. הוא מספר על סדר יומו במרעה, על הטיפול השוטף בחיות ואופן הטיפול בחיות חולות. כמו כן הוא מספר כיצד הבריח חיות בר כמו שועלים, חזירי בר וקופים, כדי שלא יאכלו את התבואה.

את מקצוע המסחר רכש מולו-קן מדודיו. הוא נהג לנסוע לגבול אתיופיה-סודן כדי למכור תבואה ולקנות לבני מלח, בהן היה סוחר בשווקים שונים באתיופיה. הוא משתף בתלאות המסע, מספר על השינה בשטח ועוד.

מולו-קן נישא בגיל 19 והוא מתאר את טקס חתונתו, כמו גם את המנהגים הקשורים בראש חודש ובשבת. עוד הוא מספר כי דודתו הייתה מיילדת, והוא נהג להתלוות אליה, במיוחד ללידות קשות. לרוב עזר בייצוב והחזקת היולדת. הוא מתאר את ההכנות ללידה, מהלך הלידה והטיפול ביולדת.