יאשי מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ואת כפר ילדותה, אוזווה. היא מספרת על עבודות הבית שביצעה כילדה ובאילו משחקים הייתה משחקת. בגיל שבע נשלחה ללימודים בבית הספר המקומי. את השנה הראשונה שלה בבית הספר העבירה יאשי במשחקים מחוץ לכיתה, והחלה ללמוד למעשה רק בשנה השנייה.

יאשי מתארת כיצד אבי חתנה בא לבקש את ידה מהוריה כשהייתה בת 12 ואת השתלשלות האירועים שהובילה בסופו של דבר לחתונתה. היא רצתה להמשיך ללמוד ולא להתחתן, ולכן הערימה קשיים לאורך כל התהליך. יאשי מתארת את חגיגות חתונתה. ומספרת על כך כמה חודשים לאחר שנישאו בעלה, שהיה חבר באיהאפה ‏‎(Ehapa)‎‏ – ארגון המורדים בשלטון הדרג נסע לסודן כדי לנסות ולעלות לישראל.

יאשי חזרה ללימודיה ובהמשך עברה ללמוד בבית הספר היהודי באמבובר. במהלך החופשות הייתה חוזרת לבית הוריה ועוזרת בעבודות הבית. היא מפרטת על דרכי החינוך והענישה של הוריה, ומעלה זיכרונות ממפגשים משפחתיים בשבתות וחגים: בני המשפחה היו חדים זה לזה חידות ומספרים סיפורים בעלי מוסר השכל, או כאלה שביטאו את הכמיהה לירושלים.

בגיל 16 רצונה של יאשי לעלות לישראל גבר על הרצון להמשיך ללמוד ויאשי שכנעה את אביה שעליהם להתאחד עם בעלה שכבר היה בסודן, כדי שיחדיו יעלו לישראל. יאשי מספרת על הניסיון הראשון שלה לצאת במשלחת רגלית לכיוון סודן: הקבוצה צעדה במשך חודש בלילות, ללא צידה מספקת, והסתתרה ביום. כאשר הגיעו אל הגבול, הלחימה באזור אילצה אותם לשוב על עקבותיהם.

יאשי חזרה ללימודים ובחופשת החורף (החופש הגדול) ניסתה לצאת לסודן פעם נוספת. שוב הלכה בלילות והסתתרה בימים, אולם הפעם הצטיידה כראוי. כאשר הגיעו לאזור ארמצ'יהו בקרבת הגבול עם סודן, התאפשרה הליכה לאור יום. במהלך אחת החניות בדרך, חברי המשלחת נשדדו מכל רכושם תחת איומי נשק. יאשי הגיעה לסודן עם בגד אחד לגופה והוא היה כל רכושה במשך חודשי שהותה.

בסודן התמקמה יאשי בכפר בשם סופווחה, בו התיישבו רבים שחיכו לעליה. יום אחד שלחו שלטונות אתיופיה כוחות אל הכפר, כדי להחזיר את התושבים היהודים במשאיות לאתיופיה. גם בדרכה חזרה לאתיופיה נשדדה פעמיים, ובתור אישה צעירה, פחדה הגדול ביותר היה שתיחטף. לבסוף חזרה יאשי בשלום אל משפחתה.

לאחר תשעה חודשים עברה עם משפחתה לעיר טיקל-דינגאי. משם המשיכה יאשי לאדיס אבבה ולדודתה בעיר נזרת, שם ערכה את הסידורים הנדרשים להבאת משפחתה לאדיס אבבה. באותה תקופה בעלה, שבינתיים נכלא באתיופיה לאחר שנתפס מסייע ליהודים לברוח לסודן, השתחרר מהכלא. לבסוף עלתה יאשי עם משפחתה מאדיס אבבה לישראל.