טדפלץ' מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. היא מפרטת על המטלות שהייתה מבצעת כילדה, כגון שמירה על השדות, טחינת גרגירים, איסוף קרשים לבעירה וכדומה. בנוסף היא  מספרת מה היו תפקידי הכלבים והחתולים במשק הבית. טדפלץ' מספרת כי היחסים עם שכניה הנוצרים היו טובים וחמים, אך כשהייתה נוסעת לשוק בעיר גונדר הייתה סופגת עלבונות והערות גזעניות מהאוכלוסייה הנוצרית במקום.

בגיל 11 נישאה. טדפלץ' מספרת על השידוך שלה ומסבירה על המנהג עצמו. במהלך השנים הראשונות של נישואיה, עד שגדלה והתחזקה, הייתה חוזרת כל חורף מבית חמיה לבית הוריה, שהתגוררו אצל סבה וסבתה.

בגיל 14 טדפלץ' ילדה את בכורה. היא מסבירה כי על פי הנהוג הלידה של שלושת הילדים הראשונים מורשית להיערך בבית הוריה של היולדת , ולאחר מכן היולדת יולדת בביתה שלה. כמו כן היא מפרטת על המנהגים שלאחר הלידה ועל השהות בבית הנידה.

טדפלץ' ילדה שמונה ילדים, מתוכם שתי בנות שנפטרו בעודן תינוקות. הראשונה, בת שמונה חודשים, נפטרה ממחלה לא ידועה תוך שלושה ימים. בתה השנייה, בת 20 יום, חלתה במחלה ששמה העממי הוא טועם, הגורמת לגוף החולה להאדים, ונפטרה לאחר יומיים. טדפלץ' מספרת על מנהגי האבלות שקיימו ועל התמיכה הקהילתית שקיבלה.

בנוסף היא מספרת מה היו עושים במקרה של מחלה, איזה טיפול ביתי היה זמין, באילו מקרים היו רוכבים על חמורים למרפאות בטדה ובאזזו, ואילו מנהגים קהילתיים היו נהוגים. כמו כן היא מספרת על מחלות של חיות המשק.

טדפלץ' מדגימה ומסבירה כיצד מכינים חוט כותנה לאריגה, ומפרטת באיזה מקום ובאיזו עונה היו עושים זאת.