באיוש מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ומספרת על ההיסטוריה המקומית. היא מתארת את כפרה, את המקומות הקדושים שסבבו אותו, ואת מתחם המגורים של הקייסים, ששכן בסמוך. בילדותה, תחת שלטון האיטלקים, הפשיעה נסקה, וסבה נרצח על ידי אחת מהכנופיות ששגשגו באין מפריע. רק כאשר הקיסר היילה סלאסי עלה לשלטון, חזרו השקט ותחושת הביטחון בקרב התושבים.

כילדה עזרה באיוש לאמה בעבודות הבית ולמדה ממנה את מלאכת הקדרות. אביה היה בעל עיסוקים רבים ומגוונים: חקלאי, אורג, סגנו של השופט וגובה המיסים האזורי – ישי-אלקה מרשה נגדו. באיוש מספרת על ההווי המשפחתי והקהילתי בכפרה ועל הסיפורים הרבים ששמעה ששמעה על ירושלים. כמו כן היא מספרת על מטלות הבית הרבות, על מנהגי הטהרה בקהילה היהודית ועל יחסי הקהילה עם השכנים הנוצרים. באיוש מספרת שהתרחשו מקרי שוד רבים וכיצד הם הגיעו לפתרון.

באיוש התחתנה, הקימה משפחה, ושכלה את בעלה. היא המשיכה לחיות עם משפחתו של בעלה, שעזרה לה לגדל ולכלכל את חמשת ילדיהם. לאחר שהילדים גדלו, באיוש התחתנה בשנית ועברה עם בעלה לבלסה, שם ילדה את ילדם המשותף.

לפרנסתה ייצרה ומכרה כלי חרס כגון קנקנים, כדים לאחסון וכלי אוכל. באיוש מתארת את תהליך ייצור הכלים: ממציאת הבוץ והבאתו הביתה, דרך עיבודו לחימר ועד לעיצוב הכלי, ליטושו ושריפתו. היא מציינת כי בזכות מקצוע הקדרות, מעולם לא חסר לה ולמשפחתה דבר בביתם, ותמיד הייתה יכולה לסחור בכלי החימר .

באיוש מרחיבה את הדיבור על אופן גידול סוגי הטף השונים ועל תהליך הכנת הא'נגרה. בנוסף היא מפרטת את אופן הכנת התבלינים, הגבינות, החמאה, הרטבים השונים ומשקה הט'לה.

כשהחלו גלי העלייה לישראל מכרה באיוש את כל רכושה ועלתה לישראל דרך אדיס אבבה.