רבקה שרה שיר על הכפר דמביה בלסה, כפרו של אביה. היא מתארת את העץ המשפחתי שלה ואת ההווי המשפחתי בכפר. בנוסף היא מספרת כי סבה היה יוצא לעיתים למקום קדוש בשם אמבאלוגה, שוהה שם ומתפלל במשך שבוע ימים. רבקה מספרת על הגידולים השונים שגידלו בני משפחתה ומציינת שאדמות המשפחה היו בבעלותם.

בעונת החורף עסקה רבקה בעבודות בית כגון: בישול, טחינה של דגנים ותבלינים וכביסה. רבקה מתארת כיצד הייתה מבצעת את העבודות השונות ואת דרך ניהול משק הבית. בקיץ הייתה מכינה כלי חרס שונים לבישול ולנשיאת מים. היא מספרת כיצד למדה את המלאכה מאמה, מונה את סוגי הכלים ומפרטת את שימושיהם. רבקה מסבירה על תהליך הכנת כלי החרס ומדגימה על הכלים השונים: מציאת הבוץ, עיבודו, עיצוב הכלי, שריפתו ומכירתו. לרבקה ואמה היו מגיעים קונים מהכפרים מסביב ובחגים הנוצריים הן היו יוצאות למכור את מרכולתן בשוק הגדול בדובגונה.

בנוסף לכלי החרס רבקה מספרת על כלי הבית והנוי שהייתה מכינה מנצרים ואף מראה דוגמאות. כמו כן היא מפרטת על מנהגי האירוח הכוללים שטיפת רגליים, טקס קפה והגשת אוכל ושיכר.

רבקה מספרת על ילדיה, מרחיבה על אופן החינוך שלהם ושרה שירי ילדים ושירים רבים אחרים.

לבסוף רבקה מספרת על המסע הקשה שהיא ומשפחתה עברו, משיצאו מביתם לסודן ועד שהגיעו לישראל.