קייס צהיי מספר על אילן היוחסין של משפחתו ועל ייחוסה. הוא מרחיב על ספר ארדית שהיה שייך לסבא רבא שלו, קייס אבא ברוך. הוא מתאר את כפרו ומספר על ההיסטוריה המקומית.
בילדתו רעה צאן ובקר ונמשך לספרי הדת, במחשבה שיוכל ללמוד מהם ולהפוך גם הוא לקייס, כמו סבו. באחד מהימים, בהיותו בן תשע, יצא לרעות את הבקר ואחת הפרות הידרדרה ונפלה ליד מקום בו מורה קבע את כיתתו ולימד את תלמידיו, וקייס צהיי הצטרף אליהם. שם הוא למד קרוא וכתוב בגעז ובאמהרית. לאחר שנתיים של לימודים עבר מבחן דקלום של דוויט (תהילים) בגעז ופירושו באמהרית.
משסיים את לימודיו חזר למשפחתו ולמד את מלאכת הנפחות. מששמע על כך שיוכל ללמוד אצל קייס גדול היושב במחוז וולקיט ושאולי יוכל לצאת משם לישראל דרך סודן. החליט לעזוב את הוריו ולעבור להתגורר אצל אחיו בוולקיט. שם עבד לצד אחיו בנפחות ולמד אצל הקייס בבוקר ובערב. לאחר שנה של לימודים קייס צהיי חזר לכפר הוריו, בלוויית הקייס שלימד אותו.
מששמע שחבריו הולכים להמשיך את לימודי הדת שלהם בגונדר, ברח מביתו והצטרף לשיירת סוחרים שלקחה אותם לדבת. בדבת הם הצליחו לחמוק מחיילי הדרג שעסקו בגיוס כפוי לצבא. קייס צהיי נפגש עם ישי-אלקה (אלוף) בצבא הדרג בשם עזרא ממו שסייע לו והפגיש אותו עם הקייס הראשי באזור, קייס מנשה.
קייס צהי התקבל כתלמיד ובן בית אצל קייס מנשה, והוא עבד את אדמותיו במשך שלוש שנים, בהן השלים את לימודי הדת. הוא מרחיב על זמן שהותו, על תפקידיו השונים ועל הלימודים. הוא מספר על פולמוסים שנערכו עם מנהיגי הדת הנוצרים בנוגע לאיזו דת היא הנכונה והאמתית. קייס צהיי מעיד שקייס מנשה תמיד היה מצליח לשכנע את יריבו בצדקת דרכה של ביתא ישראל. בסוף לימודיו הוא הוסמך להיות דיקונה, עד שיתחתן ויוכל להיות קייס. קייס צהיי מרחיב על תפקיד הדיקונה ועל טקס ההסמכה אליו.
לאחר הסמכתו לדיקונה עבר לכהן כמנהיג רוחני בבית הכנסת של ארגון אורט בכפר בנקר צ'ילה, בסמוך לדבת. הוא שהה שם ועזר לקייס המקומי. בלחץ הוריו התבקש לחזור לכפרם – ט'גדייה, שם הוא חזר ללמוד תחת מורו הראשון הקייס סנבטה, וכתלמידו המשיך את לימודיו במשך עשר שנים נוספות.
משחזר לכפר של הוריו, קייס צהיי התחתן ובכך התאפשרה הסמכתו לקייס. הוא מסביר בפירוט על המסורות והמנהגים הקשורים בטקס החתונה ובטקס ההסמכה לקייס. לאחר שהוסמך, קייס צהיי שירת את הציבור כמנהיג רוחני באירועים ומועדים כמו חתונה, אבל, ימי תפילה וכדומה.