קייס אלמו מתאר את מבנה המשפחה ומספר כי היה עוזר לסבו קצר הרואי ושומע ממנו סיפורים. הוא מתאר את מקום הולדתו ואת היחסים עם השכנים הנוצרים. הוא מספר על שרשרת הרים על שם משה, אהרון ואברהם אבינו, שהייתה ממוקמת בקרבת הכפר ובה מקומות קדושים שאליהם היו עולים להתפלל ולהירפא מבעיות רפואיות.

כשהיה בן שתיים-עשר החל ללמוד בבית ספר אצל קייס סֵנְבטֵה יסאק. מילדות ידע שהוא רוצה להיות קייס ולכן מאוד שמח כאשר אביו שלח אותו ללימודים. הוא מתאר את ההווי והעבודה בבית הספר, ואת מבנה לימודי הדת ולימודי שפת האמהרית ושפת הגעז.

כעבור שלוש וחצי שנים עבר לבית ספר של קייסים, בו רק למדו ולא עבדו בנוסף. על מנת להיכנס לבית הספר החדש היה צריך להיטהר ולאכול רק חומוס במשך שבוע. קייס אלמו מספר על טקס הקבלה לבית הספר בו נשחט לכבודו כבש. הוא מתאר כיצד נראה המקום, מה היה ההווי החברתי, מספר על המנהגים המיוחדים ועל אופן לימודי הדת במקום. כמו כן הוא מתאר כיצד בנה מחרשות לשימוש המקום.

בתום שבע שנות לימודים חזר לבית הוריו ואביו מצא לו שידוך. הוא מתאר את המנהגים המסורתיים והדתיים בטקס חתונתו. הוא ואשתו בנו בית והחלו לעבד את האדמה כחקלאים, ובמקביל המשיך את לימודי ההסמכה שלו לקייס. לבסוף הוסמך לקייס בטקס חניכה.

קייס אלמו מספר על תפקידיו השונים כקייס דוגמת תפילה והספדים במקרה של מוות, ברכות בחגים ובשמחות, תפילות בבית הכנסת, ברכות הזריעה וכדומה. בנוסף הוא מספר על הדרך בה הועברו ידיעות למקומות מרוחקים.

לקייס אלמו נולדו שישה ילדים, מתוכם שלושה מתו ממחלות ששמן אנקליז וטיקטיקה. הוא מתאר את התקופה, את התפילות ואת דרכי הטיפול.

הקייס מספר על אחותו שהתאלמנה מבעלה ונשארה לבדה עם ארבעת ילדה. היא החליטה שאינה רוצה להתחתן שוב והייתה צריכה ללכת לסמכות הדתית באזורה על מנת לקבל תעודה המעידה על כך שהיא נזירה. תעודה זו נתנה לה את הזכות לסרב למבקשי ידה והקנתה לה הגנה של הקהילה ממקרי אונס וחטיפה של נשים בודדות.

אזזווי עלמאיהו מספר על עץ משפחתו ועל ההיסטוריה של מקום הולדתו, ששימש אתר עלייה לרגל ומקום קדוש ליהודים. בינקותו חזרה המשפחה לכפרו של אביו אנגוט שבל, שם נולדו אחיו. לאחר תשע שנים הוריו התרגשו, הוא עבר עם אחיו ואמו לעיירה דברק, ואמו קיבלה גט. אזזווי עלמאיהו מסביר על מנהגי הגירושים ועל התנהלותה של הקהילה סביבם.

מספר שנים לאחר הגירושים, באחד מביקוריו של אביו, עבר אזזווי עלמאיהו להתגורר עמו. הוא חי אצל אביו כעשר שנים, רעה את הצאן והבקר ועבד עמו בעבודות חקלאיות. לאחר כמה נסיונות שידוך לא מוצלחים, ברח אזזווי עלמאיהו וחזר לבית אמו בכפר זרימה. אמו וסבתו התפרנסו מעבודות קדרות ולא החזיקו בשטח חקלאי, ולכן בתחילה היה מתנהל בכפר בחוסר מעש. באחד הימים טיפס על הר מיוער מעל לביתו וכרת עצים להסקת הבית. בדרכו חזרה הוא נתקל בנהג משאית שקנה ממנו את העצים.

עם הכסף שהרוויח החליט לפתוח את העסק שלו. הוא נסע לשוק הגדול בדברק, רכש תרנגולות ותבלינים שונים ומכר אותם בסביבת ביתו. במהרה שכלל את השיטה והרחיב את היצע הסחורות. בנוסף הצטרף לאיגוד חברים שהקימו קופת הלוואות לצרכיהם, והוא מסביר כיצד פועלת הקופה.

בגיל 26, לאחר מאמצי שידוכים מצד אמו ואחיו, אזזווי עלמאיהו התחתן. הוא מספר על ההכנות לחתונה, וכיצד הן פתחו עבורו אפיקי מסחר חדשים. כמו כן הוא מתאר את המסורות והמנהגים השונים שקיימו סביב החתונה.

לאחר שהתמסד, הפסיק אזזווי עלמאיהו לעסוק במסחר, תפס בעלות על שטחי אדמה והתפרנס מחקלאות. באחת הפעמים בהן הלך לאסוף את כלתו מבית הוריה, חלה אזזווי עלמאיהו במלריה ושהה בבית חמיו כ-3 חודשים עד שהתאושש. אזזווי עלמאיהו מסביר על דרכי הטיפול המסורתיות והמודרניות במחלה. בזמן מחלתו יבוליו נהרסו על ידי קופים וחיות אחרות והוא נתמך במשפחתו שסייעה לו.

לאחר שבתו הבכורה נולדה וחלתה, עבר אזזווי עלמאיהו עם אשתו לבית אביה בקולה ווגרה. שם טיפלו בתינוקת החולה על ידי טבילה במי מרפא שיצאו מנביעה טבעית בקרבת מקום שהיו ידועים בסגולות הריפוי שלהם. אזזווי עלמאיהו בנה שם את ביתו והוליד ילדים נוספים. כדי לעבד אדמות – תחת המגבלות שהטיל שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ((Haile Selassie – הוא נאלץ לשכור אותן מבעליהן הנוצרים ולשלם מסים שונים לשלטונות.

אזזווי עלמאיהו מסביר בפירוט על מנהג ההודעה על מוות ועל מנהגי האבלות באזורים השונים. כמו כן הוא מספר על הירתמותה של הקהילה ותפקידה בהכנות, בזמן האירוע ולאחריו.