קייס וובשט מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו, ואת ההיסטוריה המקומית לאורך הדורות, כולל סיפורים משלטון האיטלקים באתיופיה. מילדותו הוא זוכר ומתאר את רגע מותו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie). כמו כן הוא מתאר את עבודתם של זקני העדה כמגשרים בסכסוכים.

הוא מספר כי אביו היה איש מאמין ומעין רופא מסורתי. בקרבת ביתם היה מקום קדוש בשם גנט-אבא לשם היו באים אנשים על מנת להיטהר מחטאים. אנשים אלו היו מיטהרים על פי המסורת ושוהים במקום עד אשר היו חולמים חלום. את החלום היו מספרים לאביו של קייס וובשט והוא היה מפרש להם אותו ומנחה אותם מה לעשות על מנת לכפר על חטאיהם.

בגיל חמש, לאחר פטירת אמו, הוא עבר להתגורר בבית דודתו ולהתחנך בבית ספר של נזירים וקייסים מתקופתם של גדעון, זרע יעקב וזרע יצחק. במקביל רעה את צאן דודתו, עזר בהרבעת הפרים ובעבודת החקלאות. קייס וובשט מספר על מוריו, לימודיו וההוויה בבית הספר, ואומר כי אהב מאוד את לימודי הדת בגעז. הוא מקריא קטעים ממזמורי הדוויט, מזמורי תהילים אותם למד בילדותו.

בגיל 15 החל את לימודי ההסמכה לקייס וסיים אותם לקראת חתונתו בגיל 17. הוא מספר כי היה לומד בעונת הקיץ, ואילו בעונת החורף היה עסוק בהרבעת הצאן ובעבודות חקלאיות.

קייס וובשט מספר על אירוסיו וחתונתו. הוא מתאר את המסורות הנלוות לאירועים אלו. על פי המסורת יום החתונה הוא גם היום הראשון להסמכתו של קייס וכך החל את תפקידו ביום חג זה. הוא מפרט את המצוות הנוספות שחלו עליו כקייס.

קייס וובשט מונה את החגים ומספר על התפילות והמסורות השונות שהיו מקיימים בחגים כמו פסח, שבועות, כיפור, סיגד ועוד. בנוסף הוא מסביר את תפקידו כקייס בכל אחד מהחגים, איך מנהלים ועוקבים אחר לוח השנה ומה קורה כשמישהו מבני הקהילה מפר את צווי החג.

קייס וובשט מרחיב על תפקידו של ינבס-אבת – אב רוחני: כל חבר קהילה שהתחתן ממנה לו אב רוחני (קייס), המוביל אותו בדרך התורה ומטהר את חטאיו. קייס וובשט מתאר את מערכת היחסים המיוחדת הנרקמת בין איש לינבס-אבת שלו. כמו כן הוא מספר מה החובות, המטלות והמועדים הקשורים במערכת יחסים מיוחדת זו, דוגמת מנהג המעשר, לידת בן בכור, מוות ועוד.

לפני שהספיק לעבור את טקס ההסמכה השני והסופי, קייס וובשט ומשפחתו עלו לישראל. בישראל השלים את הסמכתו והמשיך לשרת את הציבור שלו.