ירגה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת היחסים המיוחדים עם אביו. כשהיה בן תשע המשפחה עברה לגן שלאמה, כיוון שבניגוד לכפר הולדתו, שם התאפשרה ליהודים בעלות על האדמה. הוא מתאר את הגידולים השונים ומסביר על איזו אדמה ובאיזו עונה ניתן היה לגדל כל אחד מהם.
ירגה החל את לימודיו בפנימייה של מיסיונרים גרמנים מחוץ לעיירה דבט. הוא מספר על ימיו בפנימייה, על הלימודים ועל החופשות בביתו. בגיל 19 סיים את לימודיו בפנימייה והמשיך ללימודים בבית ספר ממשלתי בעיירה דבט, שם פגש את אשתו.
ירגה מסביר כיצד הצליחו להינשא למרות התנגדותה של משפחת אשתו. לאחר החתונה עברו להתגורר בעיר גונדר. ירגה החל לעבוד כפקיד בחברה לסלילת כבישים ונשלח לעבודה באדרקאי שבמחוז טייגרי. כשהפרויקט הסתיים חזר ירגה לגונדר והמשיך לעבוד בפרויקטים שונים.
בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב עזב את המקצוע והחל לעבוד כמורה בבית ספר ולימד תלמידים עד כיתה ח', ובמקביל השלים את לימודיו עד כיתה י'. כשנפתח בית ספר חדש בשם מצ'א, ירגה מונה להיות מנהלו.
במקביל אשתו החלה לעבוד במרפאת עיניים של רופא גרמני. הרופא דחף את ירגה להשלים את לימודיו עד כיתה יב', להמשיך להשתלמות ברפואת עיניים, ולהצטרף לעבודה בקליניקה. ירגה החל לעבוד במרפאה כמטפל ומנתח וכעבור זמן מה קיבל תעודת הסמכה לטיפול מראס אימרו, דודו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie). ירגה מתאר הליכים ניתוחיים שונים שביצע.
בזמן עליית שלטון הדרג ירגה עזב את עבודתו והמשיך ללימודי הוראה באוניברסיטה באדיס אבבה. הוא התנדב במשך שנתיים באזור גונדר בתוכנית בשם "פיתוח בשיתוף פעולה" שהקים שלטון הדרג. הוא לימד בכפרים שונים, הקים איגוד חקלאים, והגה תכניות לפיתוח.
כשסיים את עבודת ההתנדבות, ירגה נשלח לקורס הוראה מזורז מטעם השלטון החדש והחל ללמד ביולוגיה באזור גיינט. לאחר שעבר השתלמות הוא מונה למנהל בית ספר בשם טגל. ירגה מספר על הסכסוך הפוליטי בין שלטון הדרג לבין המורדים מארגון איהאפה (Ehapa), במסגרתו הוא נאסר וחלק ממוריו הוצאו להורג. בשלב מסוים ירגה עבר לנהל בית ספר סמוך בשם נפס מאוצ'ה. בבית הספר למדו כ-3000 תלמידים עד כיתה יב'. שם הוא היה נתון ללחץ גדול ונאלץ לשאת נשק. לבסוף עבר לנהל בית ספר יהודי באמבובר.
יום אחד הוזמן ירגה לאדיס אבבה, לוועידה בנוכחות השליט מנגיסטו היילה מריים (Mengistu Haile Mariam). בשיתוף עם בכירים נוספים ממחוז גונדר, הם נסחו חוקה מחוזית. לאחר וועידה זו, הנוכחים נקראו פעם בחודש לאדיס אבבה לפגישות חיתוך.
ירגה מספר כיצד סייע לבני קהילה היהודית במחוז גונדר ומסביר שאנשים היו מפחדים ממנו בגלל מעמדו הגבוה. משהוצע לו קידום לראש המחוז החלו יריבו הפוליטיים להתנכל לו, עד שלבסוף ביקש העברה לאדיס אבבה.
באדיס אבבה ניהל בית ספר בשם "אתיופיה תתקדם". במקביל פעל בסתר והשיג אישורי יציאה מאתיופיה לו ולמשפחתו, ולבסוף הם עלו לישראל.