יפה מספרת על אילן היוחסין ועל קורות בני המשפחה. היא מציינת כי כפר הולדתה ק'לאק'ל נמצא בסמוך למקום עלייה לרגל ליהודים בשם צעדה איבמה, שם על פי המסורת נטמנו בזמן המלחמה עם האיטלקים ספרי קודש רבים. בכפר הולדתה היהודים היו מיעוט ביחס לתושבים הנוצרים והמוסלמים, אך יחסי השכנות היו טובים וחמים. יפה מתארת את מבנה ביתה ואת תכולתו. אביה היה חקלאי וסוחר ידוע והיא מתארת את עבודתו.

יפה מספרת על שיגרת יומה בבית שכללה עבודות בית, עזרה לאחיה בעבודות החקלאות ומשחקים. היא מספרת על הסיפורים שהייתה שומעת על ירושלים ועל שירי הערגה לירושלים שהייתה שרה עם חברותיה.    

בגיל 11 שודכה לקייס אברהם ובגיל 12 התחתנה. היא מתארת את המנהגים והמסורות הקשורים בשידוכין ובחתונה ומספרת על חווייתה האישית. לאחר החתונה עברה לכפר משפחת בעלה באידאבו. היות ולא בישלה בבית הוריה, בעלה הוא זה שלימד אותה להכין אוכל. בגיל 15 ילדה את בכורה שנפטר זמן קצר לאחר מכן, ובגיל 16 ילדה שוב.

יפה מספרת על המעמדות השונים שהיו לבעלה, קייס אברהם, מהרגע שנישאו ועד שהוסמך לקייס. כמו כן היא מתארת אילו תחומי אחריות, כמו גם זכויות יתר, היו כרוכים בכל מעמד. את הסמכתו עבר קייס אברהם בכפר ווזאבה שבמחוז גונדר, שם הוסמכו כל הקסים בקהילה היהודית. יפה מראה תמונות מהמסיבה לכבוד חזרתו לאחר שהוסמך וקיבל אחריות אזורית כקייס, וכן תמונות שונות מפעילותו כקייס, בהן בניית בית כנסת והניהול חתונות ואירועים שונים. בנוסף יפה מספרת על המסורות שחלו עליה כאשת קייס.

יפה מתארת את פועלו של קייס מהרי ברוך שכיהן במעמד אבון (מקביל לבישוף) ועמד בראש כל הקסים במחוז. היא מציגה ספרי קודש שונים, אותם כתב קייס מהרי ברוך בכתב סת"ם. כמו כן הוא ייצר את דפי הספר, עטיפתו ואף את הדיו בו השתמש.