דסלון שתי

שם האב: קבדה אישטה
שנת לידה: 1936
מקום לידה: וורה, דלדלי, מחוז ווגרה
אזור מגורים באתיופיה: גונדר
עיסוק מרכזי באתיופיה: שוטר
שפת הראיון: אמהרית

דסלון שתי, בעלות על אדמה, חג הסיגד, סוסים, אילוף, הרבעה, פרד, חתונה, בתולין, איטלקים, תפילות, הספד, תחרות, כבשים, מחלות, קשרה, הודאה על פטירה, שליח, נחש, נהר, דגימת דם, תרופות, מזרק, צהבת, שוטר, קללה, גזענות, דרג, וויאנה, מורדים, משמר הגבול, עיר, כפר, אייבה, אומרה, הומרה, ווגרה, דבט, ווילקיט, ארבאיי, בגלה, גונדר, גיינט, וולו, טלם, סמן' ג'אן אמורה, דברק סודן.

תקציר העדות:

דסלון מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ומסביר את המשמעויות של השמות השונים שניתנו לו.

לאחר זמן מה כל המשפחה עברה לעיירה בשם אייבה. בילדותו היה אחראי על הכבשים של המשפחה והיה שותף לעסק המשפחתי של קנייה ומכירה של צאן.

משהתבגר דסלון התמקצע בטיפול בסוסים. הוא למד לגדל, לאלף, להרביע אותם ולשמור עליהם והציע את שירותיו לכל תושבי השכונה. דסלון מספר בפירוט על עבודתו עם הסוסים ועל מקומם של הסוסים בחיי הקהילה. הוא מעלה זיכרונות מתחרויות סוסים בהן לקח חלק. כמו כן הוא מתאר כיצד היה מטפל במחלות שהיו תוקפות את הסוסים שלו. הוא מרחיב על אופן הרבעת הסוס עם חמור מסוג סנאר, על מנת לייצר פרדות ולמכרם לתושבים ככלי רכב, שהיווה גם כסמל סטטוס.

דסלון מספר על הקרבות של האתיופים מול האיטלקים ואגב כך מסביר גם על ההספד המסורתי.

בגיל 19 התחתן. דסלון מתאר את טקס ה"קשרה" ומסביר על מנהג בדיקת הבתולין של הכלה ועל הטקס בו חוגגים את השמירה על בתוליה. דסלון מספר על הבעיות החקלאיות השונות שגרמו לו לעזוב ולעבור לגור בעיירה הומרה שליד גבול סודן. בהוראת מנהיג אזור ווגרה, דסלון אסף 25 איש ופיקד עליהם במהלך ארבעת ימי המסע הרגלי להומרה וכן במשך זמן השהות והעבודה במקום.

דסלון מסביר על הומרה – עיירת העבודה בה גידלו וייצרו כמויות גדולות של שומשום, שהיו נשלחות למקומות שונים ברחבי אתיופיה. דסלון שימש מנהל עבודה של צוות שתפקידו היה לספק מכלים של מים למפעל האריזה של השומשום. בעקבותיו הגיעו גם אחיו ואביו והשתלבו בכוח העבודה. דסלון שחשש לגורל אמו הבודדה, עזב הכל וחזר לביתה בעיירה בשם דבט.

לאחר שעזר לאמו, דסלון עבר לעיירה בשם בלסה ושימש שם אח מטעם הממשלה. עיקר עבודתו הייתה למגר מחלות המועברות מיתושים. הוא עשה זאת בעזרת לקיחת דגימות דם וחלוקת תרופות. בנוסף היה עובר בין השכונות ומזריק לחולים חיסון נגד צהבת. משם עבר לעבוד בעיירה בשם ארבאיי והיה אחראי גם לאזור בגלה.

לאחר שעבר שוד מאס בתפקידו והתגייס למשטרה בגונדר. דסלון מעלה זיכרונות מתקופת אימוניו ושירותו. בין השאר הוא מספר על היחס הגזעני שקיבל מיתר המגויסים בגלל היותו יהודי. לאחר סיום ההכשרה נשלח למלא את תפקידו בעיירה בשם גיינט במחוז וולו ומשם עבר בין עיירות בשם סמן' ג'אן אמורה, טלם דברק והעיר גונדר. באותו הזמן החלו לפעול המורדים בשלטון הדרג (תנועת ההתנגדות וויאנה), וכשוטר נציג השלטון הוא חש כי חייו בסכנה. מן הצד השני שלטון הדרג האכזרי החל להוציא להורג את שותפיו שנחשדו בחתירה תחת השלטון, ודסלון מצא את עצמו בין הפטיש לסדן.

לבסוף הוא נשלח להומרה לעבוד כאחראי במשמר הגבול באזור הגבול עם סודן. הוא הופקד על הצוות שבדק סחורות שעברו בין אתיופיה וסודן. דסלון היה משדל סוחרים לספק לו מידע על מסחר לא חוקי, ובתמורה היה מקל עליהם את המסחר. באותו הזמן החל גל העלייה של קהילת ביתא ישראל. העלייה לישראל התבצעה דרך סודן ומעבר הגבול של דסלון, שעזר בהברחת היהודים מאתיופיה לסודן. לבסוף לאחר שנחשד בבגידה במדינתו ברח דסלון לסודן ומשם, לאחר תלאות רבות, עלה לישראל.

דסלון שתי