אברהם מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ומספר על השמות השונים שקיבל. הוא מציין את הקשר ההדוק של משפחתו לישראל: אחיו של סבו ביקר בישראל, וכשחזר לאתיופיה מונה להיות עוזרו של הקיסר היילה סלאסי; דודו עלה לישראל ב-1956.
סבו של אברהם – יצחק אדגה, היה מוכר בציבור והיה נקרא לגשר, לייעץ ולרפא בתרופות מסורתיות את אנשי המחוז וסביבתו. אברהם נותן דוגמאות למחלות ולתרופות השונות. בנוסף לאלו היה סבו רופא שיניים, שימש כמגיד עתידות והיה עוזר לאנשים לגלות את גורלם, או להתגבר על מחלות נפש.
אברהם מספר על ילדותו, המשחקים שהיה משחק ומטלות שהיה ממלא במשק ביתו, כגון רעיית צאן ובקר ושמירה על היבולים מפני קופים. הוא מרחיב על ההיסטוריה המקומית ועל חגיגות חג הסיגד. אביו היה נפח ואמו קדרית, בנוסף על היותם חקלאים שעיבדו אדמות. בגלל היותם יהודים בתקופתו של הקיסר היילה סלאסי לא יכלו להיות בעלי אדמות ואת האדמות שעבדו היו צריכים לשכור.
שמונה שנים חלפו בין לידתו של אחיו הבכור לזו של אברהם, והוא מסביר על טיפולי הפוריות המסורתיים שהוריו קיבלו. לבסוף, כשנולד אברהם, הוריו נדרו נדר כי הוא יגדל כמלומד וכבר מינקותו אביו החל ללמד אותו קרוא וכתוב.
כשהיה בן שש, נשלח ללימודים בבית ספר המרוחק כשעת הליכה מביתו. אברהם מתאר את בית הספר, את הלבוש, המשמעת, סדר היום, אופן הלימוד, תוכנית הלימודים, וגם את הגזענות שחווה בבית הספר. כיוון שכבר ידע קרוא וכתוב, הוא התקדם במעלה הכיתות במהירות. אברהם מרחיב את הדיבור על התחרותיות בין התלמידים המצטיינים ועל השאיפה להיות תמיד במקום הראשון.
משסיים את בית הספר היסודי בגיל 12, עבר ללמוד בתיכון בעיר דוואט, מרחק שלוש שעות הליכה מביתו. אברהם וחברו חיפשו להשכיר חדר לגור בו בזמן הלימודים, אך נתקלו בחוסר רצון להשכיר להם בגלל היותם יהודים. לבסוף מצאו חדר ואברהם היה חוזר לבית משפחתו רק בסופי שבוע. במשך שבוע הלימודים אברהם היה מתקיים מהלחם או האינג'רה שהיה לוקח מבית אמו. בחופשות היה חוזר לבית הוריו ועוזר למשפחתו בעבודה החקלאית.
בזמן לימודיו בתיכון התרחשה המפכה ומפלגת הדרג הדיחה את הקיסר היילה סלאסי מהשלטון. אברהם מתאר את השינויים באורח החיים שהתרחשו במהלך המפכה ולאחריה. הוא מספר על תקופה קשה של קרבות בין מחנות המורדים השונים לבין השלטון, על הוצאות להורג ועל "הטרור האדום" של מפלגת הדרג.
כשהגיע אברהם לכיתה ט', עבר החוק לחינוך חובה של מפלגת הדרג, שהתייחס לכל התושבים, ללא קשר לגילם. כך במקביל ללימודיו, מונה אברהם להיות מנהל הלימודים של השכונה. במסגרת תפקידו אירח תושבי חוץ מאדיס אבבה וממחוז סידמו, הציבם בכיתות הלימוד והיה אמון על ההוראה עצמה. כך, בכל בוקר לימד אברהם קבוצות של 20-30 איש המבוגרים ממנו לקרוא ולכתוב.
משסיים את לימודי כיתה י"א יצא אברהם לישראל דרך סודן.