גנט נולדה בזמן המלחמה באיטלקים. לאחר שהאיטלקים נוצחו ועזבו את המדינה, משפחתה של גנט והקהילה היהודית של כפרה, עברו להתגורר באמבובר ובסביבתה והקימו ריכוזי התיישבות של יהודים. גנט מתארת את מנהגי הטהרה והכשרות של הקהילה היהודית ואת הכלים המיוחדים שיועדו לנוצרים. היא מספרת כי בזמן הבצורת והרעב הגודל בוולו, משפחתה תרמה את המשכורת החודשית שלה למען הנזקקים שם.

בילדותה גנט למדה מאמה לארוג, לתפור, לטחון גרגירים ותבלינים, ולהכין טלה – בירה מסורתית. היא מתארת את גינת הירק הצמודה לביתם בה גידלו ירקות ופירות לצריכה ביתית. גנט מסבירה כי כיוון שהיו לה אחים גדולים, היא נדרשה רק לעבודות בשטח הבית. בין העבודות הייתה משחקת משחקים שונים עם הילדים בסביבה.

גנט הייתה מוקפת מאז ומתמיד בסיפורים על ישראל. דודה של אמה ביקר בישראל לפני קום המדינה וכשחזר לימד את אמה את האותיות העבריות. האם בתורה העבירה את הידע לילדיה, וכך עוד לפני שהלכה לבית הספר גנט כבר הכירה את האלף-בית העברי.

לאביה היה חשוב מאוד שתלמד וכבר מגיל צעיר שלח אותה לבית הספר. אך לאחר שכל אחיותיה הגדולות נישאו, גנט נאלצה להפסיק את לימודיה על מנת לעזור במטלות הבית. כשנפתחה הזדמנות לנסוע ללמוד בפנימייה של אורט באסמרה, גנט התקבלה בזכות כתב היד היפה שלה.

באסמרה גנט למדה עברית, אמהרית, מתמטיקה, תנ"ך ועוד, והיא מרחיבה על ההווי והלימודים בפנימייה. היא מסבירה כי מוריה התחנכו בישראל וכי התלמידים המצטיינים בכיתתה היו עתידים לנסוע גם הם לישראל, להתחנך בכפר בתיה ולחזור כמורים למחזורים הבאים. גנט נכללה בקבוצה של 12 תלמידים מצטיינים, אך בית הספר נסגר והיא חזרה להמשך לימודים באמבובר.  

משחזרה לגונדר עברה ללמוד רפואה כללית מרופאים שהגיעו מישראל ולאחר מכן החלה לעבוד כאחות בבית החולים צ'צ'לה, שהקים ד"ר דן הראל בעיר. גנט מספרת על תפקידה ועל תחומי הידע והאחריות הרבים שכלל: היא ידעה ליילד תינוקות, לקחת בדיקות ולפרש את תוצאותיהן, לתפור פצעים ועוד; בנוסף הייתה מעבירה סדנאות בנושא אימהות וילדים. גנט מספרת על עבודתה ועל המקרים השונים בהם נפגשה בבית החולים ובמרפאות אורט בטאדה, ווגרה ואמבובר. בין השאר טיפלה במקרים רבים של דלקת קרום המוח.

כשהתחתנה וילדה ילדים לא יכלה עוד לנסוע בין המרפאות ועבודתה התרכזה במרפאה באמבובר. כשמפלגת הדרג תפסה את השלטון, נסגרה פעילות אורט באתיופיה והמרפאות הפכו למרפאות ממשלתיות. תנאי העבודה של גנט השתנו והיא נאלצה לעבוד גם בשבתות.

באותו הזמן בעלה של גנט ברח לסודן כדי לעלות לישראל, וגנט וילדיה נשארו לבדם. בעקבות בריחתו של בעלה שנחשבה לבגידה, המשטרה הייתה פושטת על ביתה של גנט, והוטלו עליה תפקידים שלטוניים שונים כדי שלא תוכל לברוח. אט אט החלה גנט לשלוח את ילדיה הגדולים לסודן, ובתחבולה הצליחה להשיג אישור נסיעה לאדיס אבבה. שם היא שהתה עד שהצליחה להשיג את האישורים הנדרשים כדי לטוס ליוון ומשם לישראל.