תקווה נולדה בכפר מרבה ולה שמונה אחים ואחיות. היא מתארת את האווירה והיחסים ששררו בקרב ילדי הכפר, ומפרטת את סוגי המשחקים שנהגה לשחק בילדותה.
תקווה נישאה בגיל 13. היא מספרת כיצד באו לבקש את ידה, על השידוך, האירוסין וההכנות לחתונה. כמו כן היא מרחיבה על הטקסים במהלך החתונה, על חוויותיה ותחושותיה כלפי המעבר מבית הוריה לכפר של בעלה.
כעקרת בית טיפלה בילדיה וביצעה עבודות שונות, כגון בישול, כביסה הכנת תבלינים, הבאת מים מהבאר, טחינת אוכל ועוד. בשעות הפנאי עסקה בעבודות יצירה כגון טוויית חוטי כותנה.
תקווה ילדה את בנה הראשון כשהיתה בת 18. היא מתארת בהרחבה את חווית הלידה בבית הוריה, רגשותיה, הסביבה בה ילדה, תפקיד מיילדת הכפר ונשות הכפר בזמן הלידה, מתי עברה לבית הנידה ולכמה זמן.
תקווה מעלה זיכרונות בנוגע לחיי היומיום בכפר. היא מדגישה את חשיבות הכנסת אורחים, מספרת כיצד שמרו היהודים על כשרות וחגי ישראל ומתארת את יחסיהם המורכבים עם הנוצרים, ועל ההבדלים ביניהם. בנוסף היא מתארת דרך סיפורה האישי כיצד טיפלו במחלות ובאילו מקרים פנו לבתי חולים.