טלהון מתאר את אילן היוחסין המשפחתי, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. כבר מגיל צעיר החל לרעות צאן ובקר ולעזור לאביו בעבודות השדה שבוצעו בעזרת שוורים. כמו כן הוא למד מאביו את מלאכת הנפחות וכאשר אביו נעדר, היה טלהון ממלא את מקומו בתיקון הכלים החקלאיים של השכנים הנוצרים. בנוסף לימד אותו אביו כיצד תופרים ומרפאים פצע פתוח אצל פרות, וכיצד מייצרים כלים ששימשו בתיקון נשקים.

טלהון מספר כי בשבתות אביו היה מלמד אותו את האלף-בית העברי, בעזרת מגילה שהשיג מקייס נוצרי. בגיל 13 הוא נשלח ללימודי דת באמהרית ובעברית אצל קייס שלימד בכפר. טלהון מפרט על הלימודים, על חוויותיו מביתו של הקייס ומן האווירה הייחודית ששררה בביתו. כמו כן הוא מספר על מנהגי הטהרה שקיים כשחזר מביתו של הקייס הנוצרי. לאחר חודשיים של לימודים טלהון החל להתנהג באופן פרוע, לימודיו הופסקו והוא חזר לבית הוריו. תוך זמן קצר ברח, ולמד למשך כמה סמסטרים בבתי הספר בווזאבה ובאמבובר. כאשר בית הספר באמבובר יצא לחופשת חורף, הוא חזר לבית הוריו ושם נאלץ להישאר.

בחודשי החורף היו מנשבות באזור רוחות חזקות, דמויות טורנדו, שהיה בכוחן לשבור עצים ולקרוע גגות מבתיהם. טלהון מספר על כמה מקרים שהתרחשו בזמן רוחות, ועל האמצעים שהיו נוקטים כדי להתגונן מפניהן.

כשהיה בן 15, כך גילה בדיעבד, אביו של טלהון חיפש עבורו כלה, ובשני מקרים כמעט והצליח למצוא לו שידוך. ניסיון השידוך השלישי צלח וטלהון נישא כשהיה בן 18. הוא מרחיב על המסורות והמנהגים הקשורים בשידוכים ובחתונה. טלהון מתאר את התגייסות הקהילה להכנות לחתונה ואת טקס ה"הכשרה" וטקסים נוספים שנערכו במהלך החתונה. בנוסף הוא מסביר על המנהגים הקשורים בחיי הזוג בשנותיו הראשונות. בהמשך הוא עובר לדבר על משמעות מעשי הכבוד בין אדם לרעהו, וכלפי אדם מבוגר יותר.

טלהון הוליד שתי בנות, בנה בית והחזיק בבקר, צאן ואדמות. עוד כילד שביקר אצל סבו בעיר גונדר הוקסם מחיי העיר –  והנה נפתחה עבורו הזדמנות לעבור לגיסו לאדיס אבבה. טלהון תהה כיצד יוכל לעזוב את משפחתו ופרנסתו ולעבור לעיר המרוחקת, אך בתום התייעצות עם אשתו בחר לצאת להרפתקה. הוא מספר בעצב על פרידה קשה ומרגשת מהוריו.

משהגיע לאדיס אבבה החליט להוציא רישיון נהיגה ולחפש עבודה בתור נהג. הוא למד למבחן התיאורטי בעצמו, ולאחר ארבעה ניסיונות עבר גם את המבחן המעשי, אך לא מצא עבודה ‏בתחום. יום אחד, בעודו בדרכו להתגייס למשטרה, גיסו לקח אותו לחנות של ישראלים בשם "אלי-סטור" באזור הפיאסה. הוא התקבל לעבודה וזנח את המשטרה. הודות לשליטתו של טלהון באמהרית, אנגלית וחשבון, וגם בשל יהדותו, קודם במהרה להיות מנהל החנות. טלהון מפרט על היתרונות והחסרונות של החיים בעיר הגדולה.

לאחר שנתיים קיבל מכתב מאשתו שביקשה לחזור עם ילדיהם לבית הוריה. טלהון נסע לבקר את משפחתו, וגילה כי בשל היעדרותו הארוכה ילדיו לא מזהים אותו. מעט לאחר הביקור אשתו ואביה ביקשו שיאפשר למשפחתו להצטרף אליו, אך לטלהון לא היה מספיק כסף על מנת לכלכל משפחה בעיר. לבסוף רק אשתו ובתו הקטנה הצטרפו אליו.

אחיו של טלהון, רחמים אליעזר, הפציר בו שיוציא דרכונים לו ולמשפחתו כדי שיוכלו לעלות לישראל. משפחתו של טלהון נסעה לגונדר, שם חברו לבתו הגדולה, אך לא הצליחו להוציא דרכונים וחזרו לאדיס אבבה בידיים ריקות. לבסוף הצליחו להשיג את האישורים הנדרשים באדיס אבבה וקיבלו דרכונים. מר יונה בוגלה קישר את טלהון לישראלי שפעל באתיופיה והעלה יהודים לישראל לצורך עבודה. כיוון שהפרויקט לא היה מיועד למשפחות, טלהון שוב נאלץ להיפרד מאשתו ובנותיו, ובדרך זו עלה לישראל. בארץ פעל למען עליית משפחתו וכעבור זמן מה המשפחה התאחדה.