קייס פקדו מתחיל בתפילה בשפת הגעז ולאורך כל הריאיון מדגים קטעי תפילה שונים בגעז.

הוא מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת ההיסטוריה של המקום. משפחתו גרה דורות רבים בעדי וורבה עד שהכיבוש האיטלקי אילץ אותה לעבור לאסגדה, שם נולד.

הוא מספר משל המשווה בין עלייתה של קהילתו לישראל לזו של אברהם אבינו. הוא ממשיך ומספר על שושלת הקייסים של משפחת גוונגול. בגיל שמונה הוא החל ללמוד לימודי דת והוא מפרט את תוכנית הלימודים. בגיל 20, על מנת לקבל הסמכה, נסע עם כל הקייסים לסמיין. מִשחזר נערכה לו סעודה גדולה וטקס לרגל ההסמכה.  

קייס פקדו מתאר את תפקידיו של מנהיג רוחני בקהילה, כגון ניהול תפילות ועריכת חתונות, קבורה ומנהגי אבלות. כמו כן הוא מסביר למה וכיצד בוחרים בו. הוא מספר על המסורות הדתיות שהיו מקיימים, כמו הכנת אפר של פרה אדומה, ששימש לטיהור לאחר קבורה או נגיעה במת. הוא מתאר את בית הכנסת שהוא ומשפחתו בנו ואת ההכנות ומהלך החגיגות בחגים השונים כמו קורבן הפסח, השבת הרביעית, ראש השנה ועוד.

הוא מספר על הועידות של הקייסים במחוז לקביעת המועדים המדויקים בהם יחולו החגים. בנוסף הוא מסביר את ההיררכיה בין הקייסים ועל ביטוייה בחיי היום יום: למשל לפיה נקבע מי ישחט ויברך באירועים ומועדים.

כנהוג קיבל קייס פקדו מקהילתו מעשר ותשלומים עבור שירותי דת, אך פרנסתו העיקרית הייתה מהעבודה החקלאית. את תוצריה היה מוכר בשוק בעיר שירה, שם לעיתים היה עורך שיחות עם מנהיגים רוחניים נוצרים ומוסלמים. הוא מספר על כך שבזמנו של הקיסר תודרוס השני היו נערכים וויכוחים בבית המלוכה בנוגע לאיזו דת היא האמיתית. אבא יצחק נשלח לייצג את היהודים ובמהלך ההתדיינות בין נציגי הדת השונים חגה יונה לבנה מעליהם. לבסוף התיישבה היונה על אבא יצחק זמן ממושך, שלאחריו הכריז הקיסר כי היהדות היא הדת האמתית והגדיל את זכויות היהודים במדינה.

קייס פקדו מלמד מספר תפילות, ברכות ופסוקים ומסביר את דרך הלימוד המסורתית. בנוסף הוא מספר על היסטוריה ומקריא מספר הכוהנים שברשותו.