דלג לתוכן

פנטו צגה

שם האב: מקטה צגאי
שם האם: בטה ביינסאי
שנת לידה: 1952
מקום לידה: בלדרגייה, במחוז ווגרה
אזור מגורים באתיופיה: ווגרה
עיסוק מרכזי באתיופיה: פעילה פוליטית בשלטון הדרג
שפת הראיון: אמהרית

פנטו צגה, משרד החקלאות, הסברה, חילופי שלטון, מורה, הוראה, משחקים, גזענות, בגרויות, מבחנים, פוליטיקה, הנהלת חשבונות, סוציאליזם, טרור אדום, חלוקת אדמות, חנוך חובה, הוצעה להורג, לחימה, מורדים, נשק, תאגיד הפצה, עלייה, דרג, הקיסר היילה סלאסי, אי.די.יו, אהפ"ה, וויינה, בלדרגייה, ווגרה, שימלאקו, דבט, גונדר, צ'ואהיט, אדיס אבבא, הורמה, סודן,

תקציר העדות:

כשהייתה בת חמש, עברו פנטו ומשפחתה לשימלאקו. היא מתארת את העיירה ואת תושביה. אביה היה מורה בבית ספר מקומי, בו למדה גם פנטו עד כיתה ד'. השכלת ילדיו הייתה בראש מעייניו של אביה, שדאג שיקבלו השכלה, ובחר שלא לחתן את בנותיו כדי לאפשר להן ללמוד ולהתקדם בחייהן.

כדי להמשיך את לימודיה פנטו עברה ללמוד בעיירה הסמוכה דבט ולאחר זמן מה משפחתה הצטרפה גם היא. המעבר לדבט לא היה פשוט עבור המשפחה: אביה של פנטו, שהיה בעל נכות, התקשה תחילה למצוא עבודה, עד שהחל לעבוד כסנדלר וסוחר. כמו כן אחיה הקטן טרם הגיע לגיל עבודה, ועל כן נבצר ממשפחתה לעבד אדמות. פנטו ואחיה היו עוזרים בעבודות הבית, אך היא מסבירה כי כנהוג בעיירה, המשפחה החזיקה עובדת משק בית, שיחד עם אמם טיפלה ברוב העבודות. בנוסף פנטו מתארת את המשחקים השונים ששיחקה כילדה.

בדבט למדה עד כיתה ח' ולאחר מכן עברה ללמוד בבית הספר בעיר גונדר, שם סיימה את כיתה יב'. היא מתארת את חיי הצמצום בדירה ששכרה עם אחיותיה, וכיצד נאלצו להבעיר אש לבישול באמצעות עלים, או ללמוד תחת פנסי הרחוב כדי לחסוך בחשמל. כמו כן פנטו מספרת על תוכנית הלימודים והבחינות לאורך מסלול לימודיה. היא מציינת שרק בבית הספר בגונדר ספגה הערות גזעניות כיהודייה.

פנטו לא עברה את בחינות הבגרות ובחרה ללכת לקורס של חצי שנה של משרד החקלאות. כשסיימה נשלחה ללמד בכפר צ'ואהיט מטעם ארגון ה"אידגט בהיברט" (מאמהרית – פיתוח ושגשוג ביחד). במשך ארבע שנים היא לימדה את תושבי המקום כיצד להשתמש במשאבים העומדים לרשותם באופן יעיל יותר: איך תופרים עם מחט, מכבסים את הבגדים, מכינים אוכל לילדים ומנצלים בצורה טובה יותר את השטחים החקלאיים.

לאחר שמפלגת הדרג ביצעה הפיכה והדיחה את הקיסר היילה סלאסי ‏(‏Haile Selassie‏)‏, על פנטו הוטל תפקיד פוליטי כמפיצה של המצע הסוציאליסטי של המפלגה, בקרב הכפרים השונים הסובבים את העיר גונדר. היא מתארת את הרצאותיה ומסעותיה בין הכפרים השונים.

פנטו מסבירה את ההבדלים בין שלטון הקיסר לשלטון מפלגת הדרג, ומפרטת את המצע הסוציאליסטי של שלטון הדרג. היא מתארת את הסתירה לפיה המפלגה היטיבה עם התושבים בכך שאפשרה חינוך ואדמות לכולם, אך מאידך הנהיגה את "הטרור האדום" והייתה מוציאה להורג תושבים רבים. היא מתארת אירועים אלו.

פנטו מספרת על מקרה בו שיירה יהודית נתפסה בדרך לסודן והושמה בהסגר בעיירה הומרה. מושל גונדר שלח את פנטו כנציגת השלטון, כדי שתשכנע את חברי השיירה להישאר באתיופיה.  כדי לנוע בבטחה, את דרכה להומרה עשתה כשהיא מחופשת לחיל. משהגיעה לשם החליטה שכיהודיה אין היא יכולה לשכנע את האנשים שלא לממש את רצונם להגיע לישראל. היה ברור לה שבאי מילוי תפקידה היא גוזרת על עצמה גזר דין מוות כבוגדת בשלטון. אך בטרם הספיקה להכריע כיצד לפעול, השיירה היהודית ברחה ממחנה ההסגר ונעלמה בסודן. בדרכה חזרה לגונדר הותקפה השיירה שלה על ידי המורדים ממחתרת האי.די.יו והיא נשארה במדבר ללא אוכל ומים במשך שלושה ימים, עד שחולצה.

לאחר חמש שנים בתפקיד הוחלט להעביר אותה לאדיס אבבה. באדיס אבבה עבדה עבור המפלגה ובמקביל למדה ועבדה כמנהלת חשבונות בתאגיד ההפצה האתיופי. התאגיד היה אחראי על הפצת כל המוצרים – הן המיובאים והן המקומיים, לאזורים השונים במדינה. פנטו מספרת על הפחד שהטילו עליה המחתרות השונות, שפעלו להפלת השלטון ולהרג נציגיו. היא מציינת כי הייתה מסתובבת וישנה עם אקדח.

כשהחלה העלייה לישראל דרך אדיס אבבה, סייעה פנטו ליהודים הכפריים שהתאספו בעיר, בהמתנה לתורם לעלות. לאחר שעלתה לישראל, קיבלה משגרירות ישראל תעודת הוקרה על פועלה.

פנטו צגה

סגירת תפריט