דלג לתוכן

ישעיהו צ'נה

שם האב: מהרט וודאג'
שם האם: אבג'ש מהרט
שנת לידה: 1951
מקום לידה: אייבה, במחוז גונדר
אזור מגורים באתיופיה: גונדר
עיסוק מרכזי באתיופיה: רועה צאן, חקלאי ותלמיד
שפת הראיון: אמהרית

ישעיהו צ'נה, טבע, חקלאות, רעית צאן ובקר, נפחות, קדרות, חינוך, היסטוריה, נוצרים, טהורה, כשרות, גזענות, בית נידה, מנהגים ומסורות, משפחה, אוכל, קפה, משחקים, עונשים, מכות, אומנות, כלי עבודה, חלב, עבדים, ברייה, לימודים, קריאה וכתיבה, נזיר, תנ"ך, בניית בתים, בית ספר, שידוך, חתונה, טקסים, תרומות, מורי בירלנד, יחסיים דיפלומטים, הקיסר היילה סלאסי, אייבה, גונדר, שנְבקו-וודְמה, אמבובר, אדיס אבבה, רומא, ישראל,

תקציר העדות:

ישעיהו מספר על תולדות משפחתו. הוא מסביר כי קיבלו אישור להתיישב באייבה – כפר נוצרי בעיקרו, בזכות שירותי הנפחות והקדרות שסיפקו בני המשפחה לתושבי האזור.

ישעיהו מתאר את הכפר, את ביתו ואת שגרת היום המשפחתית. הוא מספר על ילדותו, על החינוך שקיבל, ומסביר את תפקידו של הילד במשפחה. כמו כן הוא מפרט את מנהגי הטהרה והכשרות, ומדבר על השוני בין אורחות חייהם של היהודים בכפר לאלה של הנוצרים.

מגיל 5 החל לרעות צאן ובקר, והיה לסירוגין עובד ומשחק במשחקים שונים עם חבריו.  בתקופה זו נחשף ישעיהו לגילויי הגזענות הרבים מהם סבלו היהודים.

הוא מפרט מה כלל תפקידו כרועה: היכן ועם מי היה רועה, כיצד ישן בשטח כאשר רעה הרחק מהבית, מה אכל, כיצד היה מכין תיקים, מעילים, מקלות הליכה וסחורות נוספות, ומאילו חומרים – עצים, עלים. הוא מספר גם אילו עונשים קיבל, מהוריו או מאחרים בקהילה, אם לא ביצע את עבודתו נאמנה.

במקביל לעבודתו כרועה למד ישעיהו קרוא וכתוב מנזיר בכנסיה. בהתאם לנוהג ולאיסור לגעת בגויים, לאחר כל שיעור היה עליו לבצע טקס טהרה, בטרם נכנס חזרה לביתו. כבן בכור שצריך לעזור בכלכלת משפחתו, ישעיהו לא יכול היה להתמיד בהליכה ללימודים, והוא המשיך ולמד בעצמו בעזרת התנ"ך שהיה בביתו. ישעיהו למד במהרה ושימש כמקריא עיתונים ומכתבים עבור משפחתו ועבור הכפר כולו.

כשהיה בן 12, עבר עם סבתו ובני משפחה אחרים לכפר שנְבקו-וודְמה. ישעיהו מתאר את בירוא השטח, את בניית הבית ואת תהליך המעבר. זמן קצר לאחר המעבר, העלילו השכנים הנוצרים על משפחתו כי היא נותנת מחסה לפושע, ורבים מבני המשפחה נעצרו ונכלאו. במשך כחודשיים סייע ישעיהו לאביו לכתוב מכתבים לשלטונות על מנת לשחרר את בני משפחתו.

המשפחה לבסוף השתחררה וחזרה להתגורר יחד, וישעיהו למד את עבודות החקלאות. תחילה עזר לאביו לעבד את אדמותיו אך מהר מאוד נעשה עצמאי ועסק בבירוא שטחים ובגידול יבולים למכירה. ישעיהו מסביר על הכלים החקלאיים השונים עמם עבד.

כשהגיע לגיל 18 ישעיהו רצה לצאת ללימודים, אך משפחתו התנגדה מחשש שיתבולל, והפעילה עליו לחץ להתחתן ולהמשיך לעבוד לפרנסת המשפחה. ישעיהו מצדו איים שיתגייס לצבא, עד שלבסוף התרצו הוריו ואפשרו לו להתחיל ללמוד. הוא התגורר אצל סבתו ולמד בבית הספר באמבובר. ישעיהו מתאר את בית הספר ואת חדרי הלימוד, את תוכנית הלימודים ואת הווי החברתי. בזכות חריצותו טיפס מהר במעלה הכיתות. בחופשות היה חוזר לכפרו, כפי הבטיח להוריו, ועוזר למשפחה בעבודה החקלאית.

משסיים את בית הספר היסודי עבר לתיכון בעיר גונדר, שם שכר דירה עם ארבעה חברים ללימודים. ישעיהו, שהתחתן במהלך השנה הראשונה בתיכון, מתאר את המנהגים והטקסים הכרוכים בשידוכים ובחתונה. לאחר חתונתו המשיך ישעיהו את לימודיו והוא מתאר את הווי החיים היהודיים ואת הקושי להתגורר בעיר גונדר, הרחק ממשפחתו.

כשהגיע לכיתה י"א ונולד בכורו, פגש ישעיהו ביהודי אמריקאי – מורי בירלנד, שהחל שולח לו כסף, ביגוד וספרים. כשבאחד המכתבים שאל אותו התורם מה הוא רוצה, כתב ישעיהו כי ברצונו לעלות ישראל. על אף הקשיים הביורוקרטים, ולמרות שלא היו יחסים דיפלומטים בין אתיופיה לישראל, הצליח בירלנד לסדר לישעיהו אישור כניסה למדינה, ודרך רומא הוא הגיע לישראל.

ישעיהו צ'נה

סגירת תפריט