דלג לתוכן

ישי-אלקה עזרא ממו

שם האב: ממוּ טגה-אמְלק
שם האם: איילְנש אבְטאוּ
שנת לידה: 1935
מקום לידה: אבאיי-מינְץ', בנקֵר במחוז גונדר
אזור מגורים באתיופיה: גונדר
עיסוק מרכזי באתיופיה: אלוף בצבא ומנהיג מחוזי
שפת הראיון: אמהרית

ישי-אלקה עזרא ממו, טבע, חקלאות, רעית צאן ובקר, קצין ואיש ציבור, צייד, חתונה, שידוכים, מנהגים ומסורות, צייד, גזענות, נקמת דם, אלימות, מקומות קדושים, פולחן, ניסים, רצח, רוצח, גישור, זקני העדה, עלייה לישראל, יו"ר מועצת החקלאים, קצין בצבא, אחראי על הגבולות, הברחה, קרבות, הרוגים, צבא, אלוף, ארגון הג'וינט, מנגיסו היילה מריים, דרג, הקיסר היילה סלאסי, אייפה, אידאו, איאדיג, אבאיי-מינְץ', בנקֵר, גונדר, צ'ילה מרים, קרן-אמבה, ארמצ'הו, סודן, ג'וּאנרה, אדיס אבבה, דוואט,

תקציר העדות:

עזרא מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בגיל שמונה החל לרעות צאן ובקר, לטפח גינת ירק ועצי פרי, ולצוד חוגלות ואווזים. משבגר שולב בעבודות השדה. עזרא נהג להתלוות אל אביו בעלייה לרגל למקום קדוש בשם קרן-אמבה, אליו היו מגיעים כדי להתפלל ולהוריד גשם. הוא מתאר את הפולחן ומספר על הנסים שקרו לו ולאביו במקום.

בגיל 18 נישא דרך שידוך והוא מספר על ההתרגשות לקראת חתונתו כמו גם על המנהגים שהתלוו לה. בשבע השנים הראשונות לנישואיו הוא חי עם אשתו בבית הוריו, ולאחר מכן עברו לבית משלהם בכפר צ'ילה מרים, ליד אחיו של עזרא. שם היה יוצא למסעות צייד ביערות שמקיפים את הכפר. עזרא מספר כי כאשר התגלע ויכוח חריף על אדמות בין משפחתו לבין השכנים הנוצרים, הוא נפתר לבסוף בדרכי שלום בעזרת תפילותיו של אביו של עזרא.

לעומת זאת, כדי לנקום את דמו של בן דודו שנרצח, יצא עזרא למסע שארך שנתיים וחצי, וחיפש אחר הרוצח. הוא נדד מכפר לכפר וישן בבתי מסתור, במערות וביער. לבסוף אותר הרוצח ונקמת הדם הושלמה. בדרכו חזרה היה צריך להסתתר מפני משפחת הרוצח שרצתה לנקום את דמו. בסופו של דבר הסכסוך נפתר בעזרת מגשרים ועזרא מסביר את תהליך הגישור.

לאחר הפלת הקיסר היילה סלאסי ‏(‏Haile Selassie‏)‏ ועלייתה לשלטון של מפלגת הדרג, ראש מחוז ווגרה מינה את עזרא לפקד על המחסומים שבגבול המחוז. תפקידו כלל שמירה על האזור מפני ארגוני המורדים איהאפה ‏‎(Ehapa)‎ והאידאו ומניעת עזיבה של תושבי המחוז ללא ידיעת השלטון. אחיו הגדול מולה מונה לראש מועצת החקלאים האזורית ועזרא מונה לאחראי על היבול במועצה. בנוסף על עזרא הוטל מטעם ארגון הג'וינט לפקח על חלוקת בקר ומצרכים לקהילה היהודית.

בתקופה זו החלה העלייה של הקהילה היהודית לישראל דרך סודן, ועזרא ואחיו מצאו עצמם נתונים בניגוד עניינים ותחת סכנת חיים מתמדת: עזרא פתח בחשאי את השערים אל מחוץ למחוז ואפשר לבני הקהילה לחמוק; הוא ואחיו פעלו רבות על מנת לשחרר את האסירים היהודים מהכלא של שלטון הדרג; לאחר זמן מה, גם משפחתו של עזרא יצאה למסע לסודן, אך נתפסה על ידי השלטונות במחוז ארמצ'הו. באמתלה של יציאה לסיור, עזרא יצא עם 30 חיילים וחילץ את משפחתו; הוא המשיך לסייע בהברחת משלחות רבות של יהודים לסודן, ובשל כך נאסר ואף כמעט הוצא להורג.  

במסגרת תפקידו ניהל קרבות רבים מול שודדים, גנבים וארגוני מורדים. הוא מספר על הקרבות ועל התקדמותו בשרשרת הפיקוד עד לדרגת אלוף בצבא הדרג. באחד מן הקרבות נפצע בידו ואושפז למשך חודשיים וחצי, ולאחריהם שב לכפרו. כעבור זמן קצר גויס מחדש ונשלח ללחום בג'וּאנרה, באנצ'ורה, דוואט ומקומות נוספים. הוא היה עד להוצאות להורג של המורדים בשלטון, ולאבדות רבות בשני הצדדים הלוחמים.

עזרא נשלח כנציג מפלגת השלטון להתמודד על הנהגת המחוז, ולאחר מערכת בחירות מטלטלת שאף היא העמידה את חייו בסכנה, נבחר. עם היבחרו הידק עזרא את האבטחה סביבו ויצא לאסיפה הכללית באדיס אבבה, שם נפגשו מנהיגי המחוזות עם ההנהגה המרכזית ובראשה הרודן מנגיסטו היילה מריים ‏(‏Mengistu Haile Mariam‏)‏. כשחזר למחוז יישם עזרא את ההחלטות שהתקבלו באסיפה, ופעל למען שגשוג האזור. כמו כן הוא מציין כי נבחר פעמים רבות למגשר בפתרון סכסוכים בקרב תושבי האזור.

לאחר זמן מה, ראשי המחוזות נקראו על ידי הפרלמנט לשוב לאדיס אבבה. שם נודע להם כי המגעים בין השלטון למורדים – שנעשו בתיווכו של נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש – כשלו. מצב של מלחמה כללית הוכרז במדינה. עזרא חזר לגונדר עם סיוע הומניטרי של ארגון הג'וינט וחילק אספקה לקהילה היהודית בעזרת חייליו. במקביל, קיבל ידיעות על תחילת מבצע העלאת יהודי אתיופיה הנותרים דרך אדיס אבבה, ונודע לו שארגוני המורדים יכבשו את אזור גונדר תוך זמן קצר. הוא הוציא את האישורים הנדרשים וטס לאדיס אבבה, שם התאחד עם משפחתו והסתתר מהשלטון עד שעלה עם משפחתו על טיסה לאיטליה ומשם לישראל.

ישי-אלקה עזרא ממו

סגירת תפריט