דלג לתוכן

חנה טמנו

שם האב: מגוס טסמה טמנו
שם האם: אספו וובה אייליי
שנת לידה: 1977
מקום לידה: קר-ווהה במחוז ארמצ'הו
אזור מגורים באתיופיה: ארמצ'הו
עיסוק מרכזי באתיופיה: שוליה של אמה הקדרית
שפת הראיון: אמהרית

חנה, טמנו. קר-ווהה, מחוז ארמצ'ו, משפחה, עמידה ,אימא קדרית, משפחה, מטפחת, קאילה, פלאשה, בית נידה, תפקיד האישה, סודות של נשים, הגדלת חזה, לטחון, שליחויות לשדה, גידול חקלאי, משחקי ילדות באתיופיה, מים מהנחל, קליפות תירס, קמח, הקרבת יהודים, נפח,  סולח, יקבה, קבה, גלימה, קייסים, עבודות הבית, חיי הכפר באתיופיה, סביבה הררית וחקלאית, חודש "מסקרם" (ספטמבר), ראש השנה האתיופי, בית הנידה, מדב (ספסל), שעורה, טף, גרעיני חומוס , מדורה עם עצים, ריחיים, אירוח, בונה (קפה), משחקי ילדות, משחק בכדור, גבטה (מנקלה), משחק אנגשה, פיסול בובות, באנדוד, אופצ'ץ', כיבוס בגדים, פרי דוקמה, פרי שהי, פרי במבה, טיפול בתינוק, שוק, עונש, חקלאות, כלים מדלעת חלולה, מים מהנהר, עלוקה, בודה (שטן), "קאילא", כלב, ירושלים.

תקציר העדות:

חנה היא הבת השנייה מתוך שישה אחים ואחיות. היא נולדה בכפר בשם קר-ווהה במחוז ארמצ'ו למשפחה אמידה: אם קדרית ואב אורג.

חנה מתארת את מבנה הכפר ואת חלוקת שטחי החקלאות והמרעה. היא מתארת את בית המשפחה לפרטי פרטים ואת ההפרדה המוחלטת בין מגורי היהודים לשכניהם הנוצרים. היא מספרת כי יחסיהם עם הנוצרים היו טובים, אך לעיתים בעת סכסוך הם העלילו עלילות שווא על היהודים.

חנה מספרת על חוויות ילדותה: על מנהגי החג, כיצד העבירה את הזמן עם חברותיה ומה היה יחס המבוגרים כלפיה. החל מגיל שלוש ועד גיל 12, הגיל שבו עזבה בו את הכפר, קיבלה מטלות כגון ניקיון הבית, טחינה של קמח ותבלינים, שליחויות לשדה, הבאת מים מהנהר, סיוע בעבודת השדה, טיפול באחיה הקטנים או בצאן.

חנה מתארת את המשחקים ששיחקה כילדה, שעסקו בחיקויים של מנהגי המבוגרים, משחקים סימבוליים מחיי היומיום ומשחקים בטבע. היא מתארת את חוויותיה ואת תוכן השיחות עם חברותיה, שהתרחשו בין העבודות והמטלות שניתנו להם. היא מפרטת כיצד הן היו מכינות איפור, לבוש, תכשיטים ומוצרי טיפוח שונים.

כשגדלה חנה, היא למדה מאמה ועבדה לצדה בעבודת הקדרות. בנוסף הייתה יוצאת לשוק למכור את הכלים שהיו מכינות.

חנה טמנו

סגירת תפריט