קייס ביאדגלין בינסאי מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת פועלם של אביו ואמו. מגיל שבע אביו הקייס הכיר לו את לימודי הדת והקנה לו את שפת הגעז. במקביל רעה צאן ובקר, ועבד בעבודות חקלאות. כך היה עובד ביום ובלילה לומד.

הוא מתאר את יחסיו עם אביו, שלחץ עליו ואף הכריח אותו להיות קייס. הוא מספר על מקרה של הזנחה בשמירה על הכוורות המשפחתיות, כדוגמה ליחסיו עם אביו והאופן בו הוא חינך אותו.

בנעוריו הוא נודע ביכולות השירה שלו והוזמן רבות לשיר ולרקוד בחתונות כשושבין. לעיתים היה עליו לצעוד ימים שלמים על מנת להגיע לאירוע. הוא מספר על השירים השונים שהיה שר באירועים שונים, כמו גם בזמן עבודתו בשדה.

כפר הולדתו של קייס ביאדגלין בינסאי היה מקום קדוש ובו בית כנסת, אליו היו מתאספים קייסים ידועים. יהודים מכל המחוז היו עולים לרגל אל המקום על מנת להתוודות על חטאיהם ולהיטהר. בקרבת מקום היה מקום קדוש נוסף ליהודים בשם ווסטה-צגאי: על פי המסורת מסופר שבתקופת הקיסר יצחק, יהודי האזור שנרדפו על ידי השלטון, העדיפו לקחת את חייהם בידיהם וקפצו יחד לתהום. מתוך התהום, פרץ נהר לאחר קפיצתם. אל המקום היו מגיעים חולים במחלות שונות ונשים עקרות כדי להירפא. אלה העוברים בשעריו היו צריכים לגלח את ראשם ולהיטהר על ידי אכילה של פירות או גרגירים.

קייס ביאדגלין בינסאי מרחיב על משמעות החלום, מנהגי פירוש החלומות והשלכותיהם. כדוגמה הוא מביא את הפירוש המקובל לחלום בו מופיעה פרה אדומה, לפיו מתקרבת תקופה טובה.

משהחלה העלייה לישראל דרך סודן עזב קייס ביאדגלין בינסאי את ביתו והשתקע במחוז ווגרה למשך חמש שנים. הוא הוסמך כקייס ושירת את הקהילה שנשארה במקום. הוא מקריא קטעים בשפת הגעז והתנ"ך ומהדאוית (תהילים). בנוסף הוא מספר על הלימודים, המבחנים, וטקס הסמכתו לקייס.

קייס ביאדגלין בינסאי מתאר את עבודת המנהיג הרוחני של בקהילה, את אורח חייו ואת כך שהציבור מספק לו מעשר מיבולי הגידולים ומעבד עבורו את אדמותיו היות ועיסוקו בשירות הציבור אינו מותיר לו זמן לכך; הקייס מברך בחתונות ובאירועים ומלווה אנשים למקומות הקדושים ושוהה עמם שם; כמו כן הוא מנהל יומן לחישוב ראשי החודשים החגים והמועדים.