מרדכי יוסף/מלקו טרקאי

שם האב: טרקאי יוסף
שם האם: אלפוש מתקו
שנת לידה: 1935
מקום לידה: דיר אווהה במחוז גונדר
אזור מגורים באתיופיה: ווגרה
עיסוק מרכזי באתיופיה: חקלאי ונפח
שפת הראיון: אמהרית

מרדכי יוסף, מלקו טרקין' , טרקאי יוסף, אלפש מתקו, חקלאי, נפח, דיר אווהה (der weha), דבת, ווגרה, רואה צאן, מדב, עבודות ברזל, נפחות, נוצרים, התכה, גחלת, פטיש, מרשה, גרזן, מטרבה (matreba), מצ'ד (machid), סכין, הפרשת תבואה, היילה-סילסה, מנגיסטו, חקלאות, מוות, קבורה, טומאה, מחוז גונדר, מרים דביר, בא בהר, חתונה, חתונה אתיופית, טקס חתונה אתיופית, שושבינים אתיופים, כלה אתיופית, מערב קואלה, זכויות על הקרקע, בניית בתים, חיטה, שעורה, חומוס, פול, עדשים, טף, בתים מפח גלי, אפר פרה אדומה, פסח, סיגד, אמבובר, כרית פחם, דיני טומאת המת, קבורה, דיני קבורה יהודי אתיופיה,

תקציר העדות:

מרדכי נולד וגדל בכפר דיר אווהה שבמחוז גונדר, יחד עם תשעה אחים ואחיות ועוד שלושה אחים למחצה מצד אביו.

כבר בגיל שמונה רכש מאביו את מקצועות החקלאות, הנפחות ורעיית הצאן. מרדכי מספר על זמני החריש והזריעה ועל מיני הדגנים והירקות. בנוסף הוא מתאר את עבודת הנפחות ואת אופן הכנת הכלים, שהיו בעיקר כלי עבודה. הוא מדגיש כי רק יהודים החזיקו במקצוע זה.

בגיל 18 התחתן. הוא מסביר את מנהגי השידוך והחתונה היחודיים ליהודי אתיופיה. לאחר נישואיהם חיו בני הזוג בבית הוריו, כמקובל, ולאחר לידת בנם השני עברו לבית משלהם. משק ביתם כלל צאן ובקר ושטח חקלאי. במהלך היום עבד מרדכי בחקלאות וברעיית צאן, ובערב עבד כנפח.

מרדכי מתאר את שלבי בניית הבית. הוא מסביר כי כנהוג, כל אדם בנה את ביתו שלו, והשכנים לרוב היו מסייעים. רק לעיתים רחוקות נעזרו ביועץ או איש מקצוע. גם רהיטי הבית נבנו על ידי בעל הבית, לרוב מעץ או מבוץ.

מרדכי מספר על היחסים עם השכנים הנוצרים. בימי היילה סלאסי ‏(‏Haile Selassie‏)‏, ליהודים לא התאפשר להחזיק באדמות משלהם והם עיבדו אדמות של נוצרים, אותן שכרו תמורת שליש מהיבול.

מרדכי מעלה זיכרונות מהמנהגים הייחודיים של יהודי אתיופיה הקשורים בחגי ישראל. הוא מספר על חג פסח –  ההכנות, התפילות ומהלך החג, וכן על חג הסיגד – חג הכיסופים לארץ ישראל.

דרך חוויותיו האישיות, אנו מתוודעים לדיני טומאת המת, דיני הקבורה ודיני הטהרה של יהודי אתיופיה.

מרדכי יוסף/מלקו טרקאי