ינגוסה גסמה (רדה)

שם האב: גסמה טגנה
שם האם: יאשמו סנבטה
שנת לידה: 1954
מקום לידה: בלסה מאורה, במחוז גונדר
אזור מגורים באתיופיה: גונדר
עיסוק מרכזי באתיופיה: עקרת בית
שפת הראיון: אמהרית

ינגוסה גסמה (רדה), טבע, חקלאות, רעית צאן, עקרת בית, עבודות הבית, טחינת קמח, מסחר, משחקים, לימודים, קייס טספהון ברוך, חיי הנשים, עבודות בית, עבודות השדה, ערבות הדדית, סכסוכים, בית הנידה, מנהגי הטהרות, טקס קפה, קיץ, יבול, גורן, דישה, סעודת תודה, חוטי כותנה, מיילדת, רפואה עממית, בית טלה, שוד, רצח, דרג, הקיסר היילה סלאסי, בלסה מאורה, זגרהוואנז, גונדר, טדה, אמבובר,

תקציר העדות:

ינגוסה מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה, ואת ההיסטוריה המקומית. היא מספרת כי מגיל ארבע הייתה עוזרת בעבודות הבית שכללו בין השאר טחינת קמח, איסוף עצים לבערה, הבאת מים וניקיון. לאחר סיום המטלות הייתה משחקת עם חברותיה משחקים שונים כגון בניית בובות, שחייה בנהר וקפיצות בחבל.

בילדותה, תקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ‎(Haile Selassie)‎, אביה היה שוכר אדמה ומגדל עליה גידולים רבים לשימוש המשפחה ולמסחר. ינגוסה הייתה הבת הבכורה ובהיעדר בנים בגיל המתאים, הייתה גם רועה את הצאן והבקר.

מגיל שבע למדה את האלף-בית העברי, תורה והלכות אצל קייס טספהון ברוך, שהקים אוהל ללמידה בכפר. בגיל 12 התחתנה ובגיל 15 ילדה את בתה הבכורה.

ינגוסה מתארת את חיי הנשים בכפר ומציינת כי נשים הרות היו ממשיכות לבצע את עבודות הבית, לטפל בילדים ולחרוש ולנכש עשבים בשדות. ינגוסה מספרת על האחווה והערבות ההדדית בין הנשים בכפר, שהיו עוזרות אחת לשנייה בכל תחומי החיים. כאשר היו מתעוררים סכסוכים בין הנשים, היו הנשים המבוגרות מגשרות ביניהן ומשכינות שלום. בסכסוכים בין בני זוג היו מגשרים לרוב השמגלוץ' – חכמי העדה, שהיו כולם גברים.

ינגוסה מספרת על הישיבה בבית הנידה בזמן הוסת ולאחר הלידה. כמו כן היא מתארת את ההכנות שביצעה לקראת פרישתה לבית הנידה – כגון טחינת קמח, הכנת אינג'רה ותבלינים, שישמשו את הבית בהיעדרה. בזמנים אלו, בתה הבכורה, אחותה או שכנתה, היו מגיעות לעזור ומבצעות את עבודות הבית, ובעלה כמקובל היה מוזמן בתדירות גבוהה יותר לטקסי קפה אצל שכניו.

בעונת הקיץ, לאחר הקציר, השכנות היו עוזרות אחת לשנייה לסדר את היבול לדישה בגורן. בסוף העבודה בעלת הבית הייתה עורכת סעודה גדולה כאות תודה. ככלל הנשים היו מתאספות בבתים שונים, עורכות טקסי קפה וטוות יחדיו חוטי כותנה.

ינגוסה מספרת על אמה שעסקה בעבודות הנחשבות גבריות, כגון עיבוד השדות. בנוסף אמה הייתה המיילדת והרופאה המסורתית של הכפר. ינגוסה מפרטת על לידות ומחלות שונות בהן טיפלה אמה, וכיצד הדריכה אותה בזמן ההיריון, הלידות וגידול הילדים.

אביה של ינגוסה עבד כחקלאי, נפח ואורג, ואת מוצריו היה מוכר בשוק של העיר טדה. באחת הפעמים בהן אביה יצא אל השוק, הוא נשא סכום כסף גדול, שיועד לרכישת נשק חדש. ינגוסה פגשה בו בשוק ויחד עם בעלה נכנסו כולם לשתות בבית טלה (בירה מסורתית). ינגוסה ובעלה עזבו, ואביה שנשאר במקום נשדד ונרצח. ינגוסה מספרת על הלווייתו, על החקירה שהובילה בסופו של דבר למיצוי הדין עם המרצחים, ועל החיים ללא אביה.

ינגוסה גסמה (רדה)