אברהם אליאס

שם האב: מנגסטו אליאס
שם האם: יישומיה מנגסטו
שנת לידה: 1948
מקום לידה: אטטמיה מיכאל, במחוז גונדר
אזור מגורים באתיופיה: גונדר
עיסוק מרכזי באתיופיה: חקלאי ותלמיד
שפת הראיון: אמהרית

אברהם אליאס, טבע, חקלאות, רעית צאן, אמהרית, טיגרינית, גירושין, לימודים, חרישה, יבולים, רבע, עוני, בצורת, עלייה, מורדים, מחאה, הפגנות, שודדים, נשק, לחימה, צייד, ראש וועד האיכרים, דן-למאט, שמורות טבע, איטלקים, דרג, היילה סלאסי, אייפה, אידייו, אטטמיה מיכאל, גונדר, הומרה, וולקיט, אנקובבר, ווזבה, קוששלית, לאזזו, אמבובר, וולו, סודן, ישראל, טדה, ארמצ'הו,

תקציר העדות:

אברהם מתאר את העץ המשפחתי שלו. כשהיה תינוק משפחתו עברה לגור ולעבוד בהומרה שעל גבול סודן, אך לא הסתדרה עם תנאי האקלים הקשים ועברה למחוז וולקיט. שם למד כילד לדבר את השפה הטיגרינית. לאחר שש שנים הוריו התרגשו והוא עזב עם אמו ואחיו לעיר גונדר. לאחר מכן עברו למשפחת אמו בקוששלית בסמוך לאזזו. אברהם עבד שם כשכיר ברעיית צאן ועזר בפרנסת המשפחה.

כשהגיע לגיל 12 עבר להתגורר ולעבוד עם דודיו בכפר אנקובבר שסמוך לכפר ווזבה. כיוון שהייתה זאת התיישבות חדשה, עיקר העבודה התרכזה בבירוא השטח המיוער והפיכתו לאדמה חקלאית. כעבור שנה, משהתחילו הגידולים להניב תוצר, העביר אברהם את אמו ואחיו לכפר.

בגיל 14 עבר ללמוד בבית הספר בו לימד אביו בעיר גונדר. אברהם התאמץ ללמוד, אך יחסיו עם אשתו החדשה של אביו העיבו עליו והוא נאלץ לחזור לכפר, לאמו שבינתיים נישאה גם היא בשנית. שם עבד יחד עם אביו החורג באדמותיהם. לאחר שנתיים של עבודה, ומשלא קיבל אישור לכך מאביו החורג, ברח מהבית ועבר ללמוד בבית הספר היהודי באמבובר. כיוון שהיה מנוע מלחזור לבית אמו, עבר להתגורר בבית דודו בווזבה.

לאחר שסיים את בית ספר היסודי ועבר את הבחינה הארצית, המשיך אברהם את לימודיו בתיכון בעיר גונדר. אברהם מספר על החיים בעיר, וכיצד מימן את לימודיו ואת שכר הדירה באמצעות מכירת עצים להסקה וביצים. ימים אלו של הרעב הגדול בוולו ומחאות התלמידים נגד שלטונו של הקיסר היילה סלאסי, זכורים לאברהם כימים אלימים מאוד.

במהלך לימודיו בעיר פגש אברהם ביונה בוגלה וביקש ממנו עזרה כדי לעלות לישראל. מר בוגלה הסביר לו כי הוא מיעד לו תפקיד בעיירה הומרה. מהומרה, כך אמר, ניתן לצאת לסודן ומשם לישראל. ואכן אברהם עזב את לימודיו ועבר לעבוד בהומרה.

אברהם, יחד עם אנשים נוספים מקהילת "ביתא ישראל", הגיעו להומרה והחלו לפנות שטחים נרחבים ולהכשירם לגידולים חקלאים. לאחר מכן עיבדו את האדמות וגידלו תירס ודגנים שונים, רדו דבש משפע הכוורות שבאזור וצדו חיות שונות למאכל. אברהם מספר על האקלים ותנאי המחייה הקשים בעיר. משהתקדם במעמדו ותפקידו בעיירה, אברהם הפך לשוקל התבואה לפני טחינתה ולזה שנוקב במחירה.

לאחר חמש שנות עבודה כשוקל בטחנה, המורדים בשלטונו של היילה סלאסי החלו לוחמים באזור וההתיישבות התפרקה. כמעט כל תושבי העיירה היהודים חזרו לביתם אך אברהם נשאר במקום במשך ארבע שנים נוספות. הוא מספר על מפגשים שונים עם חיילי המורדים ועם שודדים, וכיצד סייע לאנשי גל העלייה הראשון לישראל, שעבר דרך סודן.

במהלך תקופה זו ביסס שלטון הדרג את שלטונו במדינה, ואברהם נבחר להיות ראש ועד האיכרים. מתוקף תפקידו קיבל שני טרקטורים ושטח שהיה עליו להכין לחקלאות. נציג השלטון שהגיע במהלך עבודתו הרחיב את סמכויותיו של אברהם והפך אותו אחראי גם לניהול השתילה והייעור מטעם ארגון "דן-למאט". לשם כך הוא נשלח להשתלמות בטדה שבמחוז גונדר.

משסיים את ההשתלמות שכללה לימודי חקלאות וייעור, הוקצו לאברהם שכר, ג'יפ ו-25 כלי נשק, על מנת לשמור ולטפח שמורות טבע במחוז ארמצ'הו. אך לפני שהספיק לעבור למחוז, אברהם קיבל את הידיעה כי שוב נפתחה דרך העלייה לישראל דרך סודן ולקח על עצמו לאחד את ילדיו עם גרושתו בסודן. לאחר תלאות רבות הוא הגיע לסודן, התאחד עם משפחתו ועלה עמה לישראל.

אברהם אליאס