עלמו מתאר אילן היוחסין של משפחתו. בילדותו עסק בעבודות המרעה. כשהיה בן שש הוא ומשפחתו עברו לכפר דבת, שם החל ללמוד בבית הספר. הוא מספר על הגזענות כלפיו בזמן הלימודים.
עלמו החל לצייר בגיל צעיר, והוא מתאר איך כישורנו התפתח בזמן שליווה בציוריו אירועים שונים בבית הספר. מגיל 15 החלו מזמינים אותו לצייר באירועים ועבור פורטרטים. הוא צייר מתמודדים פוליטיים ואירועים חשובים. הוא מתאר כיצד הכין את חומרי הציור שלו מפחם ופרחים. בזכות כתב ידו היפה היה עלמו לכותב מכתבים של דבת. אביו הכתיב את תוכן המכתבים שעסקו בנושאים כמו תביעות לבית משפט, הסכמי נישואין ומכתבים לקרובים.
לאחר שסיים את לימודיו עשה קורס בשירות הווטרינרי והוצב לעבוד בעיירה דברק. הוא והצוות הווטרינרי היו מעניקים שירותי חיסון לבקר ולצאן של הכפרים שמסביב, בסבבים של חצי שנה. עלמו היה מתעד בציור ובפיסול את המסעות הללו. הוא מרחיב על עבודתו ומספר על אירועים שונים כגון חילופי השלטון והקרבות בין כוחות שלטון הדרג ללוחמי גרילה.
משנעשה מסוכן להסתובב בין הכפרים, עלמו השיג את האישורים הנדרשים להמשך לימודים באוניברסיטה דברה זית, בחוג לווטרינריה. במהלך לימודיו חלה התפרצות של מגפות בקר והוא עבר לעבוד בדרום אתיופיה במקום בשם עלמטינא. שם עבד במשך שנתיים כמנהל הרפואי של השירות הווטרינרי באזור. הוא מסביר כיצד זיהו איזו מחלה פרצה ובאיזה חיסון להשתמש.
עלמו מתאר את השוני התרבותי הבולט בין המסורות הצפון אתיופיות למסורות הדרום אתיופיות – בתחומים כמו שפה, סגנון הלבוש, וההודעה על מוות או חתונה.
כשסיים את תפקידו קודם להיות המנהל הרפואי של השירות הווטרינרי בעיר הרר, אך התקנא באחיו שעלו לישראל וברח לאדיס אבבה על מנת להסדיר את עלייתו. בדרך נגנב כל רכושו ובאמצעות כישורי הציור שלו גייס מספיק כסף כדי להגיע לאדיס אבבה ומשם לישראל.